בית - פרשת-שבוע - פרשת שמות חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת שמות - חס"ה לשבת

מדוע עשה פרעה את עצמו כאינו מכיר את יוסף? כיצד ידע ר' שלמה מרדומסק את שם החולה למרות שהשליח שכח את שמו? ומה עוד מועיל לתיקון שובבים מעבר לצומות? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת שמות


יום חמישי י"ט טבת תשפ"ו | 08.01.2026 | 12:00


Media Content

חידוש

ימי השובבי"ם

הנה עתה מתחילים אנחנו תקופה חדשה, ימים חשובים מאוד, ימי השובבי"ם, ונקראים כך, מפני ששובבי"ם הם ראשי תיבות הפרשיות שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים שיבואו לפנינו. בפרשיות הללו מ"ב ימים, והם כנגד שם מ"ב אותיות, שיש ב-אנא בכח, שעל ידי שם זה, מעלים את כל ניצוצי הקדושה מהקליפות לקדושה. ובימים אלה יוצאת בת קול ואומרת, שובו בנים שובבי"ם, כי בהם ניתן לתקן חטאות נעורים, וכמו שכתב רבנו האר"י ז"ל (בשער רוח הקודש תיקון כ"ז) בארוכה. וכיון שפרשיות אלו עוסקות בשיעבוד מצרים, הן מסוגלות מאוד למי שעברו עליו "מים הזדונים".

עוד כתב רבנו האר"י ז"ל (בשער הפסוקים ריש פרשת שמות), כי על ידי חטא אדם הראשון, נפלו ממנו ניצוצות הקדושה ונתפזרו בכל העולם, ובמצרים שהיא "ערות הארץ", נפלו בה יותר ויותר, ולכן הוצרכו בני ישראל לירד למצרים, כדי להוציא ולתקן את אותם ניצוצי הקדושה, ולכן בפרשיות אלו, שבהן מסופר על שיעבוד מצרים, יש כח ויכולת לתקן ולברר ניצוצי הקדושה שנפלו על ידי האדם מחמת עוונותיו. והאדמו"ר מתולדות אהרון בספרו עה"ת (שמות ד"ה שובבי"ם) כתב, כי ימי השובבי"ם הקדושים הללו, מעלתם ממש כעשרת ימי תשובה, וימים אלו מסוגלים מאד לתשובה.

 

"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (א, ח)

בפסוק זה רואים אנו את כפיות הטובה של אומות העולם, שאפילו שעושים איתם חסד, הם לא מכירים טובה כמנהגם של החיות הטורפות. וכמו שמבאר רש"י (כאן, והוא מעירובין נג.), עשה עצמו כאילו לא ידע. עד כאן.

משל לראם שהיא חיה גדולה וכבדה עד מאוד שהלך ביער ונפל על צידו, ומרוב גודלו לא יכל לקום. עבר במקום אדם, וביקש ממנו הראם, עשה לי טובה ותקים אותי. הלך האיש טרח והביא אבנים ושם תחתיו, עד שהגביהו בדרך זו מעט מעט עד שקם. כשקם הראם תיכף רצה לטרוף את מושיעו. אמר לו האדם, הרי עשיתי עמך טובה, ואיך תגמלני רעה גדולה כזו?! אמר לו הראם, ומי אמר שאסור לגמול רעה תחת טובה? הבה נעשה משאל. כשעבר שם החמור, שאל אותו הראם, האם מותר להשיב רעה תחת טובה? פחד החמור מהראם, והשיב ודאי שמותר. לאחר מכן עבר גמל, ושאל הראם אף אותו, האם מותר להשיב רעה תחת טובה? אף הוא השיב ודאי שמותר, כי גם הוא פחד. למזלו של האדם בפעם השלישית עבר שם שועל שהיה ידידו משכבר הימים, וכששאל אותו הראם כמו כן, הבין לצרתו של האדם, ולפיכך הערים ואמר, כיצד יתכן שאדם זה שהוא כה קטן הרים אותך שאתה כה גדול, לזאת לא אוכל להאמין, אלא אם תוכל תשכב עוד פעם על צידך, ונראה אם יוכל האדם עשות זאת. כדי להוכיח את דבריו נשכב הראם על צידו, ותיכף שניהם ברחו, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו (מנחת דוד, אלעזרוף, סוף פרשת שמות עמ' ק"ו נדפס תשל"א).

הנמשל הינו פרעה הרשע, שלא הכיר ביוסף שהציל אותו ואת עמו, והשיב רעה תחת טובה, כמנהג החיות הטורפות, וכנאמר על הגויים בשר חמורים בשרם (יחזקאל כג, כ).

 

סיפור

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה" (א, א)

פעם בא חסיד אחד להרב הקדוש ר' שלמה מרדומסק ז"ל, בעל התפארת שלמה, ומסר לו פתק, "קוויטל", כמנהג החסידים. אחרי כן אמר לרב, בהיותי בדרך לרדומסק, פגשתי באיש אחד ממכירי, וביקש ממני, שכאשר אהיה אצל כבוד הרבי, אזכיר לפניו חולה אחד הזקוק לרחמים. ואמר לי את שם החולה ושם אמו, אבל מחמת טרדותי, שכחתי את השמות, וכמה שיגעתי להיזכר, לא הועלתי מאומה, ואיני זוכר לא את שם החולה ולא את שם אמו.

אמר לו הרב, ואם אינך יודע את השמות, כיצד אוכל להתפלל בעד החולה? שתקו האיש והרב כמה רגעים, ואחרי כן אמר הרב, אולי כך הוא שם החולה? נענה האיש בהתפעלות ואמר, כן, רבנו, כן! חזר הרב ושאל, ואולי שם אמו של החולה כך הוא? כן, נזכר האיש והשיב מתוך התפעלות עצומה, ודאי כן.

וכל העם שהיו עומדים שם בשעת מעשה, השתוממו עד מאוד לראות בפועל את רוח הקודש של בעל התפארת שלמה. כשראה הרב את תמהונם נענה ואמר, היודעים אתם מנין אני יודע את שם החולה ושם אמו? יש לנו חומש המתחיל ב"ואלה שמות בני ישראל", ושם נמצאים כל השמות של בני ישראל, ומצאתי שם גם את השמות של החולה ואמו.

 

הלכה

מנהגי ימי השובבי"ם

א. תיקון גדול בימים אלה לקדש עצמו במותר לו, להרבות בחסד ותחת שהרבה פשע ירבה שפע וישפיע לעמלי תורה ולנצרכים.

ב. ישתדל בכל כוחו ליתן צדקה לפני התפלה בכל יום מימי התעניות.

ג. נהגו בכל ליל שישי של ימי השובבי"ם לומר תיקון חצות ולבכות על גלות השכינה ואח"כ ללמוד סדר מיוחד שתיקן רבנו יוסף חיים זצוק"ל הכולל בתוכו לימוד משניות דליל שבועות, ואדרא זוטא וכמה תפילות לתיקון היסוד.

ד. חשוב מאד לקבל על עצמו תענית דיבור והוא טוב בכל השנה ובפרט בימי השובבי"ם.

ה. נהגו רבים וכן שלמים בימי השובבי"ם לעשות תענית דיבור ולומר ג' פעמים התהילים ועוד שמונה מזמורים הראשונים שבכללותם יעלה לתנ"ח מזמורים ויש בזה תיקון גדול מאד ואשרי הזוכה.

ו. אחד מהתיקונים הגדולים לעוון הידוע הוא שיקרא קריאת שמע שעל המיטה בכוונה גדולה ועצומה וסגולתה רמה ונשאת וגבהה עד מאד לבטל ולהשמיד המזיקים שנבראו מכח העוון הנז'.

ז. בק"ש שעל המטה, יכוין לתקן את אותן הטיפות שיצאו ממנו בין בשוגג בין במזיד, וכוונה זו כוללת ב' כוונות. א. שימותו הגופים הטמאים המלבישים לנשמות שעשקה אותם הסט"א, מכח אותם טיפות שז"ל. ב. שיחזרו אותן הנשמות לקדושה, ויבואו בעולם הזה כשאר כל נשמות קדושות.

ח. תיקון חשוב לחטא זה שיטרח במוחו לחדש חידושים בתורה הקדושה, והוא תמורת מה שטרח לחשוב מחשבות זרות ולפגום במוחו. גם ישתדל ללמוד המשניות בעל פה, שלימוד המשנה מסוגל הרבה לטהרת הנשמה. ומה טוב אם זכה לעסוק בחכמת האמת שיעסוק בסודות התורה והזוה"ק בענינים אלה, כי מעורר את אותם הסודות בשרשן להאירם ולתקנם, והוא תיקון גדול למה שפגם בהם והחשיך אורם.

ט. יזהר מאד בברכת הנהנין לברך בכוונה גדולה, ובפרט מברכות לבטלה.

י. ימעט בשיחה בשיחת חולין ככל האפשר, כי ברית הלשון מכוונת כנגד ברית הבשר, וטובים השתים בשמירתן כאחד.

 


 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!